הצ’קים שלנו אף פעם לא חוזרים

לאחרונה קראתי פוסט של בלוגר אמריקאי שמתלונן שבארה”ב בשנת  2019 ממשיכים להתנהל עם צקים. מדינות אחרות אסרו על קבלת צקים כאמצעי תשלם (פינלנד 1993 ) , פולין (2006) הולנד (החל משנת 2020.)בגלל מגבלות איסור הגבלת הון ,הפקדת צק לאזרח אמריקאי על סכום העולה על 10,000 לוקחת יותר מחודשיים עד שהכסף מזוכה בחשבון !!!.

גם אצלנו תרבות הצק’ים ממשיכה להיות נפוצה . בעיקר בחוגי ילדים , שכר דירה וכמובן ענף הבניה והשיפוצים.

בעבר היה ניסיון של חברת כרטיסי אשראי לבטח בעלי דירות על שכ”ד באמצעות כרטיס אשראי. תמורת פרמיה של 2-3 אחוז משכ”ד , המשכיר היה אמור לקבל את דמי השכירות מחברת כרטיסי האשראי. הניסיון לא צלח והתרומם. כשמשלמים בתשלומים בכרטיס האשראי , התשלומים העתידיים נחשבים חלק מההתחייבויות העתידיות של הלקוח ועל כן מקזזים את מסגרת האשראי הפנויה.

גם היוזמה החדשה של חברת ישראכרט בשיתוף יד 2 לבטח משכירי דירות כוללת המלצה למשכירים לדרוש צקים ולא להשתמש באמצעי תשלום דוגמת ביט כדי להגן על הלקוח במידה ויידרש.

אחד המקומות שאוהבים להשתמש בצ’קים הם יבואני הרכב . כל מי שקנה רכב חדש יודע שכמעט בלתי אפשרי לשלם בכרטיס אשראי (ולצבור לדוגמא נקודות באחד המועדונים דוגמת הנוסע המתמיד). הסיבה פשוטה. יבואני הרכב לא מעוניינים לשלם עמלות סליקה לחברות האשראי . אין להם גם חשש מהחזרת צ’קים היות והרכב לא נמסר ללקוח עד שכל התשלומים נפרעים.

התפתחות אמצעי התשלום והוזלת עלויות הסליקה אמורה להקטין את הביקוש לשימוש בצ’קים.

יש ענפים שלמים שמסיבות ידועות (לא בדיוק חובבים את רשויות המס) מסרבים לקבל תשלומים באמצעות אפליקציות , העברות לחשבון וכו’. “מזומן אין בעיה”. תשלום שמשאיר עקבות ? לא תודה.

ניסיון להעביר חקיקה בכנסת להגבלת תשלומי מזומן נתקל שלא במפתיע בהתנגדות של לשכת עורכי הדין. חלק מתשלום שכ”ט משולם ע”י גורמים עבריינים . חלק מעורכי הדין המכובדים חוששים לפגיעה בכיסם.

מגזרים נוספים כגון המגזר החרדים ועסקים קטנים מתנגדים אף הם להפסקת השימוש בצ’קים.

הניסיון בעולם מלמד כי הפסקת השימוש בצ’קים מקטינה את העלמות המס והלבנת ההון.

נראה כי רק חקיקה בינלאומית תאלץ את המחוקק הישראלי להתעלות מעל שיקולים צרים ולבטל את אמצעי התשלום הארכיוני הזה.