אחד מעקרונות הגישה הקפיטליסטית הוא תגמול עבור מאמץ , הישגים , תפוקות , השאת ערך לבעלי המניות וכו’. שוקי ההון מקדשים את “המנהלים המוכשרים” שבלעדיהם הפירמות אינן יכולות לצמוח ולהגדיל את מחירי המניות. את המנהלים לפי גישה זו יש לתגמל ברוחב לב , שמע פן יעברו לפירמות מתחרות או לענפים אחרים.
סעיף 20 בפקודת החברות המכונה גם “חוק שכר הבכירים” שנחקק ב 2012 נועד למתן את חגיגות השכר בחברות הציבוריות. החברות נדרשו לאשר באסיפה הכללית את מדיניות השכר בחברה.
ב2016 נחקק חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסים. החוק הגביל את השכר . מעל 2.5 מיליון בשנה נדרש אישור מיוחד במוסדות התאגיד ונקבע רף של תגמול שלא יעלה על פי 35 מהתגמול של בעל השכר הנמוך בתאגיד.
גל של תחזיות אפוקליפטיות של נטישת המנהלים שטף את כותרות העיתונים. “המנהלים הטובים ינטשו את הבנקים ” . טענה נוספות הייתה שהחוק אינו מבחין בין בנקים גדולים לבנקים קטנים , החוק יעודד בינוניות ומדיניות “שב ואל תעשה”.
מנגד היו שטענו שלא כצעקתה, ושעוד לא נולד מנכ”ל בנק בישראל שקיבל הצעות עבודה בבנקים בחול. מעבר לשכר , מנכ”ל בנק בישראל הוא תפקיד בעל מעמד , קשרים ויחסי ציבור שקשה להתחרות אתם.
לאחרונה נוצרה סיטואציה שבה מספר מנכ”לים של בנקים הודיעו על כוונת פרישה. מנכ”ל בנק הפועלים, מנכ”לית בנק לאומי ומנכ”לית בנק דיסקונט. יש לציין כי כל המנהלים הם בעלי ותק רב במערכת ומכהנים מספר שנים בתפקידם. חלקם נהנו שנים רבות משכר גבוה במיוחד לפני הגבלות השכר והם המשיכו לכהן בתפקידם גם ששכרם נחתך בעשרות אחוזים.
בנק מעצם תפקידו מתווך פיננסי הוא גוף מפוקח ע”י בנק ישראל ורשויות נוספות כגון רשות ני”ע, הממונה על הגבלים עסקיים ועוד.
התחרות בענף מתעצמת במיוחד לאור כניסת שחקנים חדשים (פינטק) , חברות כרטיסי אשראי , בתי השקעות , חברות ביטוח ועוד.
שנים נתפסו הבנקים כגופים שנוהגים לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. זכורים הסיפורים בבנק הפועלים על הטרדות מיניות שנסגרו בפשרה. האם המנכ”ל שילם בכיסו, בכיסאו? אל תצחיקו אותי.
גם בפרשת הלבנת ההון בארה”ב העונשים עד כה היו מצחיקים שלא לאמר מגוכחים. 3 בכירי בנק לאומי נאלצו להחזיר 5 מיליון ₪ לקופת החברה בגין אחריותם בפרשה.
המחיקות האדירות שנעשו לטייקונים דוגמת פישמן , דנקנר , זוסר ואחרים נשארו תחת מסך עשן. לאחרונה נקבע בפשרה בתביעה נגזרת נגד בכירים בבנק הפועלים כי ישלמו 15 מיליון ₪ בגין רשלנותם במתן אשראי לדני דנקנר.
רגע , רגע , לא כל כך מהר. התביעה ניצחה אבל לא הבכירים ישלמו אלא חברת הביטוח. מהכיס של הבכירים לא תצא אגורה. גם את שכ”ט שילם התאגיד. “ביטוח נושאי משרה” קוראים לזה בעגה המקצועית
בנק ישראל דורש כבר שנים מהבנקים להתייעל. את המחיר משלמים וימשיכו לשם העובדים הרגילים. לא צריך לרחם עליהם. רובם פורשים עם חבילות פרישה שמנות . אבל החגיגה לקראת סיום.
המנהלים ? אל תצחיקו אותם. הם מדלגים לתפקידים הבאים. ( גליה מאור) אף הייתה שותפה להשמדת ערך גם בטבע ביושבה בדירקטוריון שאישר רכישת חברה מקסיקנית במיליארדי דולרים שההשקעה בה נמחקה.
שכר ועונש זה מושג שמתייחס לפשוטי העם. המנהלים ? הם לא אשמים. הם נושאים בעול יום יום וזכאים לכל שקל שהם מרוויחים.