איך אתם מתכוננים לשינויים הטכנולוגים העתידיים ?

כל מי שלמד מנהל עסקים מכיר את מודל ה SWOT שבו ממפים את יתרונות החברה , החולשות, הזדמנויות ואיומים.  בתכנון אסטרטגי שפירמות מבצעות אופק ההתבוננות הוא בדר”כ 5 שנים.

 יש ענפים רבים בהם השינויים הטכנולוגים כבר מוטמעים בחלקם ולכל  העוסקים בענף ברור שהמגמה תימשך ויש להיערך בהתאם. ענף הבנקאות הוא דוגמא בולטת. לכולם ברור שהמערכת הבנקאית נמצאת בתהליך של שינויים מפליגים ובעוד מספר שנים תראה אחרת לגמרי. בנקים הם חיות ותיקות אולם בניגוד לדינוזאורים אין בכוונתם להיכחד ולאור האיומים של ענף הפינטק הם משקיעים סכומים אדירים בהתאמת המערכות לדור הבנק של הבנקאות. הם יוצאים בתוכניות פרישה כדי להקטין את עלויות כוח האדם ומשתפים פעולה עם חברות פינטק במקום להילחם איתן.

מה יקרה למניות הבנקים כאשר יותר ויותר שירותים שנחשבו פעם לפעילות בנקאית קלאסית (הלוואות ופקדונות , העברת מט”ח , סליקת תשלומים ) זולגים לחברות חוץ בנקאיות ? האם מודל הבנקאות המסורתי ימשיך להתקיים בעידן של מטבעות קריפטוגרפים ? 

ענף הרכב חווה אף הוא שינויים . עד לאחרונה הציפיות לגבי כניסת רכבים אוטונומיים היו בשמים ורבים העריכו שזה יקרא בשנה שנתיים הקרובות .

לאחרונה רבים בתעשייה שופכים מים צוננים על התזה הזו . לטענתם נדרשת עוד כברת דרך טכנולוגית ארוכה בשיתוף חקיקה ,רגולציה והשקעות בכבישים חכמים וכמובן הורדת עלויות ניכרת.

יחד עם זאת המגמה בענף נראית ברורה אם כי חוסר הוודאות בנוגע למימד הזמן גבוהה.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא איך ניערך לתקופה שבה לא נחזיק רכב פרטי בבית. ההשלכות ברורות. האם כדאי להשקיע כסף ברכישת רכב המונע על בנזין / חשמל כאשר לא ברור למי נוכל למכור אותו בעוד מספר שנים ? מה לגבי חניות? מחיר חניה במרכז תל אביב נאמד בסביבות חצי מיליון ₪.  מה יקרה לכל אותם חניות פרטיות בחניונים תת קרקעיים במעבר למודל שיתוף רכבים ? האם מישהו מתמחר כדאיות רכישת נדל”ן כולל חניה כפולה? אולי כדאי להתאפק ?

מה יקרה לשווי של בניני משרדים עם קומות החניה התת קרקעיות שבלעדיהן לא ניתן להשכיר היום משרדים ? למה ישמשו החניות במידה ומודל השיתוף יתפוס?

שוק העבודה העתידי נתפס כשוק שבו אחוז העובדים שיעבדו במודל הפרילאנס יהיה גבוה משמעותית מהיום. מה יקרה לכל אלפי סוכני ביטוח בעולם שבו חברות הביטוח הגדולות יתקשרו באופן כמעט ישיר (דיגיטאלי) עם הלקוחות ? האם אנשים בתחילת הקריירה שפונים לתחום זה מעריכים ומשקללים את אופי העבודה בעתיד הלא רחוק?

האם כאשר אתם בונים או עוברים לבית או דירה חדשים אתם מתכננים בית חכם ? שליטה מרחוק על מכשירי חשמל , ניצול אופטימלי של חומרי הבניה לחיסכון באנרגיה ?

מה לגבי החינוך ? בין גורמי החינוך המקצועיים יש סוג של הסכמה שמערכת החינוך הפורמאלית שפעלה עשרות שנים חייבת לעבור רוויזיה על מנת להכשיר את הדורות הבאים להתמודדות עם האתגרים הטכנולוגים. בפועל שיטת הלימוד (בגרויות) כמעט ולא השתנתה. למקצועות החובה (אנגלית , מתמטיקה , תנך) לא הוכנסו מקצועות המחשב (תכנות, סייבר) .  גם גיל התחלת הלימוד באנגלית לא הוקדם. תירוצים יש למכביר . החל בבעיית תקציב וכלה בבעיות של ידע והכשרה מתאימה של מורים וגננות בגיל הרך.

איך אתם מתכוננים לעתיד שבו זיהום האויר יחריף , שינוי אקלים חדים ישררו ? מניח שבנקודה זו אתם משחררים נחרת בוז קלה וחוזרים לענינכם.

 ג’רמי ריפקין תיאורתיקן וכלכלן בתחום שינויים טכנולוגים טוען שהמין האנושי נמצא בסכנת הכחדה בגלל שינוי האקלים וההישרדות תלויה באמצעות שינויים במדע וטכנולוגיה.

בארץ נושא הפרדת פסולת , בניה ירוקה והפחתת זיהום אויר הם נושאים שלא נמצאים בדר”כ בראש סדר היום של מקבלי ההחלטות.  אין לדוגמא הורה שלא מכיר את המגבונים הלחים . מוצר זה נחשב לאחד מגורמי הזיהום וסתימת ביובים הגדולים ביותר. במדינות רבות לא ניתן למכור מגבונים שאינם מתכלים.

אצלנו ? עולם כמנהגו נוהג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.