מישהוא זוכר את הקורונה? המאבק בן תומכי הקורונה למכחישים? נראה כמו היסטוריה עתיקה. נדמה כי כל הקונפליקטים התרבותיים והחברתיים שתמיד אפיינו את החברה הישראלית מתגמדים ליד משבר הרפורמה או המהפכה החוקתית (תלוי מאיזה צד אתם בוויכוח). רבים רואים כי החוזה הבלתי כתוב בן המדינה לאזרחים נסדק לרמה כזאת שאנשים שהקדישו עשרות שנים מחייהם לביטחון המדינה (קצינים בכירים, לוחמים, אנשי מודיעין) מצהירים כי יחדלו להתנדב למילואים במידה והרפורמה תעבור. “אנרכיסטים” – כינוי שיועד לאנשים בשולי החברה הפך להיות מילת גנאי שבה מכונים חלקים נרחבים במדינה. הוויכוח חורג מגבולות המדינה. מדינות רבות, כלכלנים, חברות דירוג ועוד מביעים את דעתם על השפעות הרפורמה במידה ותאושר. אזרחים פותחים חשבונות זרים בחו”ל וחברות הייטק מעבירות כספים לחו”ל מחשש שזליגת כספים מחו”ל תגרום לכך שהמדינה תגביל יציאת כספים מחו”ל. בעידן ה – FAKE IT TILL YOU MAKE IT , טענות על לינץ’ באשת ראש הממשלה נתפסות כאמת צרופה. דיונים במעמד צד אחד בוועדת חוקה ומשפט הפכו למחזה שכיח. יום הדין במידה והמדינה תעביר את החוקים שכבר עברו בקריאה ראשונה, הוא מצב שבו בג”ץ יכריז שהחקיקה אינה חוקית ואז יווצר משבר חוקתי. איך תתנהל המדינה? איך הצבא יפעל? האם האויבים שמחכים לשעת כושר יפעלו? האם תתבצע ריצה אל הבנקים באובדן אמון טוטאלי? תרחישים שנראו עד לפני מספר חודשים כדמיוניים לגמרי הופכים להיות תרחישי אימה סבירים. הציפיה היא שכולם ירדו מהעצים עליהם טיפסו, יתפשרו והמשבר יפתר. מנגד יש לא מעט הגורסים כי כל פשרה שתוחלט היא רק תרחיש ביינים והחקיקה תימשך גם אם בקצב איטי יותר. בכל מקרה לא רבים אם בכלל צופים שנחזור אחורה. ההשפעות הכלכליות חברתיות יתרחשו אט אט. בפני החזקים, בעלי היכולות הכלכליות והכישורים פתוחות אפשרויות. לחלשים תיוותרנה הרבה פחות ברירות.