“חינוך פיננסי ” – הדרך ארוכה היא וקשה

מכירים את הביטוי “חינוך מתחיל מהבית” ? . בטח שמעתם את המשפט עשרות פעמים ואתם אפילו מסכימים איתו ויש לכם משנה סדורה לגבי הנושא עם דוגמאות מהבית.
ומה לגבי חינוך פיננסי? פה הדעות כבר פחות נחרצות. קשה לדבר על חינוך פיננסי בבית כשרוב הציבור הבוגר חסר כלים בסיסיים בתחום הפיננסי ומתקשה להתנהל באופן רציונאלי בעצמו.
מחקר של מכון ברנדמן
מציג ממצאים מדאיגים ששליש מהציבור נמצא במינוס כל הזמן. הסיבה הטכנית פשוטה .רוב האנשים מוציאים באופן שוטף יותר מהכנסותיהם השוטפות. סיבה נוספת היא הוצאה בלתי צפויה .רוב האנשים לא יכולים לנקוב בריבית אותה הם משלמים על משיכת היתר, רבים מחזיקים יתרות נזילות גבוהות בעו”ש כי ” הריביות נמוכות ואין איפה להשקיע”.
לפני שנתיים הוחלט במשרד החינוך בשיתוף בנק ישראל על העברת האחריות לנושא חינוך פיננסי לבנקים
כפי שניתן לנחש ביקורת רבה הוטחה על ההחלטה.
נראה שהרצון לצאת במהירות עם תוכניות לחינוך פיננסי חוסמים אפשרות אמיתית לבניית תוכנית מעמיקה לשינוי חברתי אמיתי והקניית הרגלי התנהגות יעילים לדור הצעיר.
ארגון ה OECD הגדיר את המושג חינוך פיננסי כתהליך שבו צרכנים משפרים את הבנתם לגבי מוצרים פיננסיים ולגבי עקרונות שלפיהם מתנהלים שווקים פיננסיים, באמצעות מידע, הדרכה או ייעוץ אובייקטיבי, ומפתחים מודעות לסיכונים ולהזדמנויות פיננסיות. כל זאת, כדי לפתח מיומנות וביטחון עצמי לקבל החלטות מושכלות, להכיר בצורך בסיוע מקצועי ולדעת לאן לפנות לשם כך ולנקוט בפעולות אפקטיביות לשיפור הרווחה הפיננסית האישית של כל צרכן.
קיימים מספר אתרים ברשת לחינוך פיננסי . חלקם ע”י משרד החינוך וחלקם ע”י גופים פיננסים כגון בנק הפועלים. ניכר שהושקעה מחשבה רבה בפיתוחם ע”י אנשי מקצוע.
בדקתי באמצעות אתר SIMILARWEB את הפופולאריות של אתרים אלה , זמן הביקור הממוצע ואת מדד הנטישה (BOUNCING RATE ) מדד שבודק כמה אחוזים מהגולשים עזבו את האתר מיד כשהגיעו אליו . הנתונים לא היו מעודדים. לדוגמא אתר המרכז לצמיחה פיננסית בשיתוף בנק הפועלים https://www.fingrow.co.il/he קיבל דירוג 5789 באתרים מקומיים בארץ כאשר קצב הנטישה שלו 66% וזמן הביקור הממוצע באתר 54 שניות.
אתר האוצר שלי השיג זמן גלישה ממוצע של 1:37 דקות וקצב נטישה של 67%.
לשם השוואה אתר הבלוגרית הפופולארי הסולידית https://www.hasolidit.com/ הגיע לדירוג מקומי של 966 , זמן ביקור ממוצע 7:15 דקות וקצב נטישה של 43 אחוז.אתר הכלכלי דה מרקר קיבל דירוג מקומי 59 זמן גלישה ממוצע 11 דקות.
המסקנה העולה מהניתוח הפשטני היא שהאתרים המושקעים נמצאים מיותמים מגולשים . הנושא פשוט משעמם את החברה הצעירים.
חלק מהנושאים המועברים בשיעורי החינוך הפיננסי כגון מושגים בסיסיים כגון בניית תקצב , הלוואות , חסכונות , השקעות מועברים בצורה דומה להעברת חומר עיוני אחר. התייחסות התלמידים היא בהתאם.
רוב המורים עוברים סדנאות מזורזות לעיכול החומר וגם חלק מהבנקאים המגיעים לכיתות אינם ממש מומחים פיננסים בתחומם שלא לדבר על ניגודי העניינים המובנים מעצם היותם בנקאים.
הדרישה של משרד החינוך ובנק ישראל היא להעברת החומר בצורה אחידה בהתאם למפרט שנקבע מראש. דרישה זו פוגעת בגמישות של המרצים להעברה אפקטיבית של החומר.
בחזרה להורים. קשה לדרוש מהילדים הפנמה של המושגים הבסיסיים בעולם הפיננסי כאשר גם ההורים מגלים בורות ולא נותנים דוגמא אישית בבית.
נושא האוברדראפט  -“משיכת היתר” לא נידון בשיחות משפחתיות בדר”כ . הילדים היום נולדו לתרבות צריכה שהתגברה מאוד בעשורים האחרונים . השימוש ברשתות החברתיות רק מעצים מגמה זו. כולם רוצים הכל כאן ועכשיו. האשראי הצרכני נמצא בצמיחה מתמדת. גופים חוץ בנקאיים מציעים אשרי זמין לכל דורש. הריבית הנמוכה גוררת מצב שבו אחוזים ניכרים מחסכונות הציבור נמצאים בחשבונות העובר ושב ללא תשואה במקום שיושקעו באפיקי השקעה אחרים . תפיסת הסיכון השגויה של הציבור מונעת ממנו השקעה בנכסים מניבים ומרחיקה אותו מעצמאות כלכלית.
לאחרונה הבורסה לני”ע השיקה קמפיין בכיכובה של עדי אשכנזי שמטרתו העלאת מודעות הציבור לגבי נחיצותו של שוק ההון והיתרונות הגלומים בהשקעה בנכסי סיכון דרך הבורסה לני”ע.
מטרת הבורסה היא כמובן העלאת מחזורי הפעילות שנמצאים מזה שנים בדעיכה. ב 2010 250 אלף משקי בית השקיעו באופן ישיר בבורסה לעומת 150 אלף בשנת 2018. רק 6 אחוז מהציבור מושקע באופן ישיר בבורסה.
ע”פ נתוני בנק ישראל הציבור מחזיק כטריליון ₪ בפיקדונות ועו”ש בבנקים הנושאים ריבית זעומה . לפי מחקר שנערך עבור הבורסה לני”ע עולה כי הציבור מדיר רגליו וכספו מהשקעה בבורסה בגלל פחד וחוסר וודאות. ההשקעה בבורסה נתפסת כמסוכנת , לא יציבה וככזו המחייבת השקעת כספים גדולים.
הבעיה בקמפיין הזה שהוא אינו פועל לחינוך הציבור לטווח ארוך. עדי אשכנזי הקומיקאית מככבת בסרטון קומי . מענין לראות את אפקט הזיכרון של הפירסומת חודש חודשיים לאחר שיסתיים מסע הפרסום. אני די בטוח שההשפעה תהיה מזערית אם בכלל. קשה להאמין שבעקבות הסרטון יסתמו קוי הטלפון בסניפי הבנקים בשיחות בהולות של לקוחות בבקשה לפעול בשווקים.
מנכ”ל הבורסה פועל כמובן בערוצים נוספים כגון קמפיין להורדת שיעורי המס על השקעות בבורסה , השוואת פטורים לעומת שכ”ד ועוד. אבל צעדים אלו אפקטיביים יותר למשקיעים קיימים וקשה להניח שיביאו משקיעים חדשים.
בינואר 2017 השיקו משרד האוצר והביטוח הלאומי תוכנית “חיסכון לכל ילד” לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים. כל ילד מקבל 50 ₪ מדי חודש עד גיל 18. הכספים מועברים לקופת גמל או בבנק לפי בחירת ההורים.
הסטיסטטיקה הנוכחית של הקצאת הנכסים מראה קורלציה בין תפיסת הסיכון של העשירונים העליונים להשקעה בנכסי סיכון לעומת העשירונים התחתונים שהעדיפו את המסלולים הסולידיים והפקדונות בבנקים.
רק 35% מהפקדות הציבור בתוכנית “חיסכון לכל ילד” נותבו לבנקים המבטיחים תשואה קבועה אך נמוכה יחסית לפוטנציאל בשוקי ההון”. לכאורה נתונים מעודדים. יחד עם זאת אין להתבשם מהתוצאות היות ומדובר בסכומי השקעה קטנים מאוד שהמדינה מממנת.
נדרשת עבודת חריש עמוקה. שיתוף פעולה הדוק כולל הכנסת ידיים עמוקה של בנק ישראל לכיסיו התפוחים ומימון תוכניות חינוך פיננסי מובנות החל מכיתות ביה”ס יסודי ועד לתיכון . שילוב אנשי תעשיה והייטק בפרויקט , עמותות כגון פעמונים וכו’.
הגברת החינוך הפיננסי היא יעד אסטרגי של המדינה וצריך לפעול מול מקבלי ההחלטות להשגת יעד זה.