8 חודשים לתוך אחד המשברים הגדולים שידעה האנושות בעשורים האחרונים ונראה כי המצב בארץ רק מחמיר. התפתחות הרפואה, המיחשוב ומערכות המידע לא מצליחים נכון לעכשיו להתמודד עם וירוס הקורונה בהצלחה. מעבר לעליה בקצב התחלואה, מספר המתים שהולך וגדל והבעיות הכלכליות ,נראה שהבעיה האקוטית איתה אנו נאלצים להתמודד היא הבעיה החברתית. החוזים החברתיים שבין האזרחים למדינה נשברו. ההודעה האחרונה על הסגר השני הצפוי בתקופת החגים, מתקבלת בגל של מחאה והתנגדויות מפורשות לעומת הסגר הראשון שעליו היתה הסכמה ציבורית רחבה. הויכוח על נחיצות הסגר ועל האפקטיביות שלו לעומת הנזקים הכלכלכים והחברתיים הוא גורר רק מחריף. קריסת המגזר העצמאי, בידוד חברתי של האוכלוסיות בסיכון גבוה בעיקר של הזקים , פגיעה במערכת החינוך והתחושה שהולכת וגוברת בקרב הציבור שאין מבוגר אחראי, מוליכה אותנו לשלב חדש ומסוכן. המשבר הרפואי תפס את ישראל במשבר פוליטי מתמשך של 3 מערכות בחירות כאשר ממשלת האחדות שהוקמה על בסיס העיקרון של המלחמה בקורונה איבדה את אאמון הציבור. במקום להתמקד בתחומים כלכלכים ובריאותיים, הממשלה מתנהלת ללא קו מנחה ברור , איבדה זמן יקר מאז הסגר הראשון ולא הצליחה לקטוע את שרשרות ההדבקה. קצב הנדבקים ביחס לגודל המדינה מעמיד את ישראל במקום מאוד לא מכובד בעולם לעומת מצבנו המשופר ערב הסגר הקודם. הציבור שנשמע בהתחלה להוראות הריחוק, רואה את המנהיגים הפוליטים עושים דין לעצמם ופועלים בניגוד להנחיות. האמון נסדק ונשבר. הוראות סותרות בניגוד לכללי עטיית מסיכות, זגזוג בהחלטות ממשלה , סלבריטאים שחוגגים, אנשי הון שמקבלים פטור מבידוד , מסיבות וחתונות ללא שמירה על ריחוק חברתי , כל אלה מכרסמים בלכידות החברתית ומאיימים לפרק את החוזים החברתיים במדינה לגמרי. אפילו פרויקטור הקורונה שמונה אחרי איחור של חודשים רבים, מותקף מתוך הממשלה ולא זוכה לגיבוי מלא להמלצותיו.לחצים פוליטים של גורמים שונים שהודיעו שיפרו את הוראות הסגר, הצהרות של בעלי עסקים שיפתחו את העסקים , קריאות להמשך הפגנות בסגר, כל אלה מעמידים את הממשלה וכוחות המשטרה במבחן גדולר. כמו בשיר הילדים “שוברים את הכלים ולא משחקים”, ציבורים שלמים מודיעים בפומבי שלא יכבדו את ההנחיות וינהגו לפי ראות עיניהם. מי זוכר היום ,את המשפחות השכולות שכיבדו את ההנחיות ביום הזיכרון ונמנעו מלעלות לקברי יקריהן. אנרכיה, אובדן שליטה ומלחמות אזרחים מילים שאנו שומעים בדר”כ בהקשר של מדינות אחרות, נשמעות עכשיו אחרת לגמרי.