בסוף זה לא ישנה כמה נשימות נשמת אלא כמה רגעים עצרו לך את הנשימה.” – שינג שיונג
יש משפט סיני עתיק או הודי או יפני או השד יודע מאיפה. “מאחל לך לחיות חיים מעניינים.” אז הנה רציתם, קבלתם. COVID-19 או בשמו העממי הקורונה הוא ללא ספק “האירוע” של המאה הנוכחית. שום דבר לא הכין אותנו לאירוע בסדר גודל כזה (למרות שהיו מספר לא קטן של אנשים וגופים שטוענים שהכתובת הייתה על הקיר וניתן לחזות את המגפה).
ניסים טאלב מחבר “הברבור השחור” טוען שכלל לא מדובר בברבור שחור. מדובר בתרחיש מוכר שאומנם ניתן לו הסתברות נמוכה ביותר להתממשות אך הוא בהחלט לא אירוע חדש שטרם ארע אפילו בעידן המודרני.
השאלה שנשאלת כמובן, איך הגופים האחראים במדינות, לא נערכו מבעוד מועד לתרחיש זה? התשובות נעות בין מתן הסתברות אפסית לארוע לבין תשובות שמודות שניתן היה להיערך יותר טוב (לדוגמא הגדלת מכונות הנשמה לשעת חירום ). למרבה הצער, בישראל נערכה ב 2007 עבודה מקיפה במערכת הבריאות בנושא. המסקנות לא הוסקו.
לקח קצת זמן (חודש וחצי ) מאז ההודעות הראשונות על וירוס מסתורי במחוז חוביי בסין ועד ששאר העולם עצר כמעט מלכת. ליטרלי. בתי ספר נסגרו, תנועת המטוסים פסקה כמעט לחלוטין, מלונות בכל העולם נעולים, סגר הוטל במדינות רבות למעט יציאה לרכישת מזון ותרופות, אתרים ייעודיים למעקב אחרי התפשטות הוירוס צצו כפטריות אחרי הגשם. הוירוס תוקף את כולם וגם סכסוכים צבאיים דוגמת ישראל וחמאס נמצאים ברמה התלקחות נמוכה מאוד. ( עד שערכתי את הפוסט נרשמו מספר שיגורים לעבר ישראל).
בבת אחת כל צורת ההתנהלות העולמית השתנתה. אפליקציות שיתוף וידיאו דוגמת זום אומצו במהרה ע”י מוסדות לימוד, ארגונים עסקיים ואפילו גורמי ממשל מתקשרים בצורה זו. שירותי המשלוחים קופצים מדרגה. הצונאמי החברתי שנוצר בעקבות הסגר וסגירת פעילויות יצר כאוס בשווקי התעסוקה . רבים מצאו עצמם ללא מקור פרנסה. במיוחד בולטת מצוקתם של העסקים הקטנים והעצמאים , פרלינסרים ועובדים במקצועות זמניים דוגמת מלצרים.
העולם נמצא במרדף אחר מציאת חיסון לוירוס הקטלני. עליבאבא מציעים שירותי בינה מלאכותית כדי להאיץ מציאת החיסכון לקורונה. חברות ביוטק רבות נרתמו למשימה ומכוני מחקר רבים תורמים את יכולות המחשוב והידע שלהם להתמודד עם המגפה.
בתקופות משבר נדרשת קבלת החלטות מהירה ושקולה של קברניטי המדינה. הגופים שאמונים על בריאות הציבור לוחצים לסגר ובידוד מלא כאסטרטגיה מקובלת בלוחמה במגפה. מנגד גופים עסקיים דוגמת האוצר, לוחצים על אסטרטגיה שתאפשר פעילות עסקית גבוהה ככל האפשר כדי למנוע קריסה כלכלית.
שווקי ההון הגיבו כצפוי בירידות שערים שהלכו והחריפו. בניגוד למשברים פיננסים אחרים דוגמת 2008 המשבר הנוכחי התחיל מסיבה אפידמיולוגית אבל מהר מאוד הפך גם למשבר כלכלי קשה. רמת הפעילות העולמית צנחה בבת אחת בעשרות אחוזים. הבנקים המרכזים בעולם הבינו די מהר שכל התיאוריות הכלכליות על
ניהול מדיניות גרעינית שקולה אינו רלבנטי למצב והחלו לשפוך כספים על השווקים. בארץ. הסיכון החברתי (התערערות הערבות ההדדית) , הוא הסיכון הגדול שעומד לפתחנו והוא חמור לטעמי מהוירוס.
בעיות משילות, קבלת החלטות איטית ולא מספקת בנושאי כלכלה , קפיצה כמעט דימיונית במספר המובטלים, חוסר וודאות בנוגע לבטחון הכלכלי והבריאותי, חוסר
אחריות של ציבורים שונים באוכלוסייה עלולים לגרום לתופעות חברתיות שליליות כגון מעשי שוד, ביזה ואלימות קשה.
מצד שני כמו בתקופות משבר אחרות, הלכידות החברתית, סולידריות והכרת תודה לאלה שנמצאים בחזית המאבק (רופאים, אחיות, פרמדיקים) מעודדים ומחזקים. החיים פתאום נראים כמו סרט אסונות . זוכרים את הסרט התפשטות ? אפילו הגורם למגיפה בסרט, עטלפי יערות מזכיר בצורה מפחידה את התאוריה על העטלפים בשוקי האוכל במחוז חוביי.
אז מה עושים ?
הרשת מלאה בהמלצות לתקופה חריגה זו. אפליקציות לאימון גופני, קורסים חינמיים ממיטב האוניברסיטאות בעולם, סיורים וירטואלים במוזיאונים בעולם, פודקאסטים, מתכונים, תוכניות טלויזיה, סרטים, פורומים לתמיכה נפשית בהורים המרוטים ועוד.
אין ספק שחוסן נפשי הוא מצרך מבוקש ביותר. הצלקות שהוירוס יותיר ישארו איתנו זמן רב ויקח להם זמן רב להגליד. הנקודה החשובה היא שהוירוס לא מסכן את המשך קיומה של האנושות. החיים ימשכו.
במערכת הבריאותבסוף זה לא ישנה כמה נשימות נשמת אלא כמה רגעים עצרו לך את הנשימה.” – שינג שיונג
יש משפט סיני עתיק או הודי או יפני או השד יודע מאיפה. “מאחל לך לחיות חיים מעניינים.” אז הנה רציתם, קבלתם. COVID-19 או בשמו העממי הקורונה הוא ללא ספק “האירוע” של המאה הנוכחית. שום דבר לא הכין אותנו לאירוע בסדר גודל כזה (למרות שהיו מספר לא קטן של אנשים וגופים שטוענים שהכתובת הייתה על הקיר וניתן לחזות את המגפה).
ניסים טאלב מחבר “הברבור השחור” טוען שכלל לא מדובר בברבור שחור. מדובר בתרחיש מוכר שאומנם ניתן לו הסתברות נמוכה ביותר להתממשות אך הוא בהחלט לא אירוע חדש שטרם ארע אפילו בעידן המודרני.
השאלה שנשאלת כמובן, איך הגופים האחראים במדינות, לא נערכו מבעוד מועד לתרחיש זה? התשובות נעות בין מתן הסתברות אפסית לארוע לבין תשובות שמודות שניתן היה להיערך יותר טוב (לדוגמא הגדלת מכונות הנשמה לשעת חירום ). למרבה הצער, בישראל נערכה ב 2007 עבודה מקיפה במערכת הבריאות בנושא.
לקח קצת זמן (חודש וחצי ) מאז ההודעות הראשונות על וירוס מסתורי במחוז חוביי בסין ועד ששאר העולם עצר כמעט מלכת. ליטרלי. בתי ספר נסגרו, תנועת המטוסים פסקה כמעט לחלוטין, מלונות בכל העולם נעולים, סגר הוטל במדינות רבות למעט יציאה לרכישת מזון ותרופות, אתרים ייעודיים למעקב אחרי התפשטות הוירוס צצו כפטריות אחרי הגשם. הוירוס תוקף את כולם וגם סכסוכים צבאיים דוגמת ישראל וחמאס נמצאים ברמה התלקחות נמוכה מאוד. ( עד שערכתי את הפוסט נרשמו מספר שיגורים לעבר ישראל).
בבת אחת כל צורת ההתנהלות העולמית השתנתה. אפליקציות שיתוף וידיאו דוגמת זום אומצו במהרה ע”י מוסדות לימוד, ארגונים עסקיים ואפילו גורמי ממשל מתקשרים בצורה זו. שירותי המשלוחים קופצים מדרגה. הצונאמי החברתי שנוצר בעקבות הסגר וסגירת פעילויות יצר כאוס בשווקי התעסוקה . רבים מצאו עצמם ללא מקור פרנסה. במיוחד בולטת מצוקתם של העסקים הקטנים והעצמאים , פרלינסרים ועובדים במקצועות זמניים דוגמת מלצרים.
העולם נמצא במרדף אחר מציאת חיסון לוירוס הקטלני. עליבאבא מציעים שירותי בינה מלאכותית כדי להאיץ מציאת החיסכון לקורונה. חברות ביוטק רבות נרתמו למשימה ומכוני מחקר רבים תורמים את יכולות המחשוב והידע שלהם להתמודד עם המגפה.
בתקופות משבר נדרשת קבלת החלטות מהירה ושקולה של קברניטי המדינה. הגופים שאמונים על בריאות הציבור לוחצים לסגר ובידוד מלא כאסטרטגיה מקובלת בלוחמה במגפה. מנגד גופים עסקיים דוגמת האוצר, לוחצים על אסטרטגיה שתאפשר פעילות עסקית גבוהה ככל האפשר כדי למנוע קריסה כלכלית.
שווקי ההון הגיבו כצפוי בירידות שערים שהלכו והחריפו. בניגוד למשברים פיננסים אחרים דוגמת 2008 המשבר הנוכחי התחיל מסיבה אפידמיולוגית אבל מהר מאוד הפך גם למשבר כלכלי קשה. רמת הפעילות העולמית צנחה בבת אחת בעשרות אחוזים. הבנקים המרכזים בעולם הבינו די מהר שכל התיאוריות הכלכליות על
ניהול מדיניות גרעינית שקולה אינו רלבנטי למצב והחלו לשפוך כספים על השווקים. בארץ. הסיכון החברתי (התערערות הערבות ההדדית) , הוא הסיכון הגדול שעומד לפתחנו והוא חמור לטעמי מהוירוס.
בעיות משילות, קבלת החלטות איטית ולא מספקת בנושאי כלכלה , קפיצה כמעט דימיונית במספר המובטלים, חוסר וודאות בנוגע לבטחון הכלכלי והבריאותי, חוסר
אחריות של ציבורים שונים באוכלוסייה עלולים לגרום לתופעות חברתיות שליליות כגון מעשי שוד, ביזה ואלימות קשה.
מצד שני כמו בתקופות משבר אחרות, הלכידות החברתית, סולידריות והכרת תודה לאלה שנמצאים בחזית המאבק (רופאים, אחיות, פרמדיקים) מעודדים ומחזקים. החיים פתאום נראים כמו סרט אסונות . זוכרים את הסרט התפשטות ? אפילו הגורם למגיפה בסרט, עטלפי יערות מזכיר בצורה מפחידה את התאוריה על העטלפים בשוקי האוכל במחוז חוביי.
אז מה עושים ?
הרשת מלאה בהמלצות לתקופה חריגה זו. אפליקציות לאימון גופני, קורסים חינמיים ממיטב האוניברסיטאות בעולם, סיורים וירטואלים במוזיאונים בעולם, פודקאסטים, מתכונים, תוכניות טלויזיה, סרטים, פורומים לתמיכה נפשית בהורים המרוטים ועוד.
אין ספק שחוסן נפשי הוא מצרך מבוקש ביותר. הצלקות שהוירוס יותיר ישארו איתנו זמן רב ויקח להם זמן רב להגליד. הנקודה החשובה היא שהוירוס לא מסכן את המשך קיומה של האנושות. החיים ימשכו.