מטבעות קריפטוגרפים

מטבעות קריפטוגרפים להלן “קריפטו” נקראים גם מטבעות מבוזרים. המשותף לכל המטבעות הללו הוא שהם נוצרו באמצעים טכנולוגים וערכם לא נקבע לפי גוף מרכזי אחד אלא בהסכמה בין המשתתפים. הגדרת המטבע מתבצעת באמצעות פרוטוקול תקשורת וכן של פרוקטוקול מבוזר בין המשתתפים. כל עסקה נרשמת באמצעות טכנולוגית הבלוקציין – תפיסה טכנולוגית במחשוב המאפשרת פעילות עסקית מאובטחת ברשת ואימות עסקאות בין צדדים שונים ללא צורך בישות ניהול מרכזית. את הגורם המנהל מחליפים “בלוקים” מוצפנים של מידע הנוצרים באמצעות שיתוף מבוסס רשת תקשורת מסוג עמית לעמית
בטכנולוגיה זו קיימת בעיה בשמירת האנונימיות של המשתמשים. לאחרונה פותח פרוטוקול המאפשר שמירה על אנונימיות . בניגוד לכסף מסוג פיאט (המקובל היום ) שבו כמות הכסף נקבעת בדר”כ ע”י הבנק המרכזי , במטבעות קריפטו המשתתפים מחליטים על כמות הכסף. המטבעות הנפוצים משמשים כאפיק ספקולטיבי להשקעה למרות שבמספר מטבעות מצומצמים כגון ביטקוין מתנהל גם מסחר בסחורות ושירותים (ביפן הוכרז הביטקוין כאמצעי תשלום לגיטימי).
התנודתיות הרבה במחירי המטבעות מושכת אליה משקיעים רבים וכפועל יוצא של התפתחות התעשיה גם חברות מסחר , סליקה , ושמירה של המטבעות.
אחד המאפיינים של תעשיה זו היא היעדר כמעט מוחלט של רגולציה. חלק מהאנשים רואים במאפיין זה יתרון לעומת עודף הרגולציה שמאפיין את שוקי ההון. מנגד ,לא ניתן להתעלם מהמוניטין השלילי שנובע מכניסת עברייני סייבר ומס ושאר תחומי פשיעה מוכרים שמצאו כר ניכר לפעילות בתחום המטבעות המבוזרים.
אנשים רבים נתקלים בקשיים בעיקר טכניים בבואם לרכוש מטבעות קריפטו. המערכת הבנקאית כפועל יוצא של הרגולציה בתחום איסור הלבנת הון, מערימיה קשיים על לקוחות בבואם להעביר כסף לחברות המתמחות במסחר במטבעות קריפטו .
ה”עולם החדש” של ריביות נמוכות יצר ביקוש למה שמכונה “השקעות אלטרנטיביות” – משפחה גדולה של אפיקי השקעה שאינם משתייכים לני”ע . בקבוצה זו ניתן למצוא השקעות נדלן, הלוואות חברתי פרייבט אקויטי ועוד.
עם התפתחות תעשיית מטבעות הקריפטו נוצר ביקוש להשקעות במטבעות אלה וחברות השקעה קריפטוגרפיות החלו לצוץ. קרנות אלה מנוהלות עי גורמים בעלי ניסון בתעשייה בעלי גישה להזדמנויות השקעה כגון רכישה מוקדמת בהנחה. חלקם אף הגדילו והגדירו את עצמם כאפיק השקעה העומד בפני עצמו (ASSET CLASS ).
למרות שרוב המשקיעים המוסדיים המקומיים מדירים רגליהם ידיהם והכספים שבניהולם מתעשיית המטבעות הקריפטוגרפים הרי שבעולם הולכים וגדלים הגופים שמקצים חלק קטן מתיקי ההשקעות שלהם לאפיק זה.
בניגוד למשקיעים פרטיים , משקיעים מוסדיים מנהלים את הכספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ולפיכך הם כפופים לרגולציה לגבי חובת הנאמנות שלהם והחובות המוטלים עליהם כדי לשמור על כספי המשקיעים.
מבנה התגמול של המשקיע המוסדי (נהנה בדר”כ מדמי ניהול קבועים ) מקטין את התמריץ שלו להשקיע באפיקים בהם הסיכון עבורו הוא גדול.
בהשקעה במטבעות קריפטו חשוף המשקיע המוסדי לסיכונים מעבר לסיכון שוק רגיל . בשוק המטבעות הקריפטו קיימים בורסות רבות אולם הם אינם במשמעות המוכרת לנו של מסחר מפוקח ע”י הרגולטור אלא יותר במשמעות של זירות מסחר. ע”פ חברת NYDIG 10 זירות המסחר הגדולות אחראיות למסחר ממוצע מצטבר ב 30 יום של 159 מיליארד דולר. היקף מסחר הגבוה מחלק מהבורסות המובילות בעולם.

למרות התיאור של מטבעות דיגיטאלים הרי שבפועל הזמן שלוקח לעיסקאות להיסלק בזירות מסחר (בורסות ) ארוך משמעותית מסליקה של מטבעות פיאט או ניירות ערך. במסחר מעבר לדלפק (OTC) הזמן מתקצר מאוד. הסיכון העיקרי במסחר הוא שבניגוד למסחר בני”ע בשיטת (DVP ) מסירה כנגד תשלום במסחר במטבעות קריפטו צד אחד (מוכר או קונה ) צריך לעשות את הצעד הראשון.
גוף מוסדי ששוקל לפעול בתחום צריך לקבל מספר החלטות גבי בחירת הבורסה (זירת מסחר ) שבה הוא מתעתד לפעול
1 איסור הלבנת הון / הכר את הלקוח (AML\KYC ) . למרות שיש זירות מסחר שמחייבות תהליך של הכרת לקוח , קיימות זירות אחרות שבהן ניתן לפתוח חשבון באמצעות דוא”ל בלבד. הסיכון בזירת מסחר כזאת היא סגירה ע”י רשות רגולטורית מעבר לסיכון הלבנת הון.
2 רגולציה – זירות מסחר רבות וגם זירות מסחר מעבר לדלפק נוסדו באזורים בהם הרגולציה והפיקוח הם מינימאלים כגון איי סיישל , מאלטה , סאמונה . במקומות אלה חשוף המשקיע המוסדי לסיכוני סייבר , ציות ,דרישות הון והגנה על הלקוחות.
3 חשיפת צד נגדי – כדי לבצע עסקה הגוף המוסדי צריך להעביר כספים לזירת המסחר. עד לקבלת המטבע הוא חשוף לסיכון שהבורסה לא תעמוד בהתחייבות (פשיטת רגל) או שתיסגר עי רשות שיפוטית. שחרור הכספים עלול לקחת שנים.
מסחר מעבר לדלפק יכול להפחית סיכוני צד נגדי ע”י קיצור תהליך הסליקה. יחד עם זאת בשוק עדין חסר מנגנון בשיטת (DVP )- העברה כנגד תשלום המקובל בשווקים פיננסים.
4 תמיכת מטבעות פיאט – בורסות רבות אינן מקבלות פקדונות במטבעות פיאט כמו דולרים בגלל חוסר יכולת לעמוד בדרישות KYC/AML (איסור הלבנת הון ) ודרישות רגולטוריות של בנקים. בורסות אלה פועלות למעשה במנותק מהמערכת הבנקאית המסורתית. גם בורסות שמקבלות מטבעות פיאט נמצאות בסיכון שהבנקים יפסיקו לעבוד איתה מסיבות שונות דבר שיגרום ריצה של משקיעים להעברת הנכסים הדיגיטאלים למקומות אחרים ויצרו פרמיה עבור שאר שוקי המטבעות הקריפטוגרפים.
5 אמינות נתונים – ישנן בורסות המאפשרות ללקוחות לסחור עם עצמם ללא השפעה כלכלית אמיתית ואף לפרסם נתונים מזויפים על נפחי המסחר.
6 שקיפות – שוקי מטבעות הקריפטו התפתחו מנקודת מבט של משקיע פרטי ולכן הם חסרות תמיכה בסטנדרטים של דיווח הנדרשים לגופים מוסדיים. רו”ח מבקר יחפש וידרוש דוחות המאשרים עסקאות , מלאי שניתנים לתיקוף חשבונאי בהתאם לכללים מקובלים.
7 סיכון סליקה – שוקי המטבעות הדיגיטליים חסרים סטנדרטיזציה בכל הנוגע לתהליכי סליקה. גם בבורסות גדולות יש לא אחת עיכובים בתהליכי הסליקה של פיקדונות ומשיכות כספים. ברוב הבורסות אין שירות לקוחות טלפוני והדרך היחידה להתקשר היא באמצעות דוא”ל. השוק מעבר לדלפק מספק יותר שליטה ובקרה על הפעילות אבל גם הוא סובל מחבלי לידה של התעשיה . סיכון סליקה יכול להוות סיכון עצום לגוף הפועל בנאמנות עבור לקוחותיו. לדוגמא קרן שתספוג פדיונות לא תוכל לעמוד בדרישות הנזילות בגלל עיכובים בבורסה.

ב 2015 (NYFDS ) – הרשות הפיננסית של מדינת ניו יורק יצרה את ה BitLicense (מסגרת רגולטורית שמפקחת על עסקים בנכסים דיגיטאלים שפועלים כמתווכים כגון ברוקרים , זירות מסחר , קסטודיאנים).
הרגולטור בחר להכניס את המטבעות הדיגיטאלים לקטגוריה מוכרת של נכסים פיננסים מבחינת דרישות הרגולציה ולא להמציא את הגלגל מחדש. העיקרון של ” הכר את הלקוח” , דרישות הון מינימליות ודרישת דיווח על מניפולציות ודרישות ציות אחרות.

אחד השיקולים החשובים של גופים מוסדיים לגבי השקעות היא רמת הנזילות במכשירים הפיננסים. בנוסף למרווחי קניה מכירה רגילים יש עלויות נוספות אותן גובות הבורסות שעשויות להגיע ל 0.3%-0.4% מהעיסקה – עלות לא מבוטלת.
שוקי מטבעות הקריפטו נסחרים 24/7 כולל סופי שבוע. נכון להיום השוק מעבר לדלפק נשלט ע”י מספר קטן של חברות המספקות נזילות הממוקמות בעיקר באזור ניו יורק והונג קונג. השוק התפתח מאוד בשנים האחרונות וחסר עדין סטנדרטיזיציה בתהליכי המסחר והסליקה. חלק מהגופים פועלים באמצעות צד שלישי אליו מועברים הכספים והוא מאשר העברת הנכסים הדיגיטאלים. הסדרים מסוג זה עשוים להגביר כניסת משקיעים מוסדיים לתחום המטבעות הקריפטוגרפים.
בניגוד למסחר דרך בורסה בהם למבקר קשה יותר לאתר את העסקה בספר הבלוקים , בעסקה מעבר לדלפק המבקר מקבל את כל פרטי העסקה ויכול לאשר אותה.

האמינות הנמוכה יחסית של הבורסות (קריסה של בורסות (MTGOX) , היעלמות של נכסים דיגיאטלים(THETER) , בורסה שכל הנכסים שלה בלתי ניתנים למימוש בגלל מותו של הבעלים ועוד) מרחיקים משקיעים מוסדיים. כלכלנים רבים טוענים שהמטבעות הדיגיטאלים הם סוג של פירמידה או בועה. אחרים טוענים ששווקים אלה נשלטים ע”י גורמי פשיעה רבים. גם גורמי רגולציה במדינות רבות הזהירו מפני שימוש בנכסים אלה. רוב הבנקים אינם מספקים שירותים למשקיעים במטבעות קריפטו.
גם סיכונים טכנולוגים כגון פגיעה בשרתי אחסון, פריצות של אקרים(COINCHECK) או תקלות תקשורת מאיימים על המשקיעים.
בארץ רשות המיסים קבעה שרווח ממטבע קריפטו ימוסה כרווח הון והכנסה פירותית במקרה של תשלום לעסק.
לשרשרת המזון הצטרפו משרדי עורכי דין שהתמחו בתחום ומציעים ייעוץ בנושאי מיסוי , הקמת עסקים ומסחר במטבעות קריפטו.
מערכת הבנקאות והכספים העולמית בנויה מאות שנים על אמון. הפרוטוקול הראשון של הביטקוין פורסם ב 2008. תוך עשור התעשיה התפתחה מאוד אולם הדרך לקבלה מלאה לעולם הפיננסי עוד ארוכה. ארוכה מאוד.
כותב שורות אלה שייך לדור ה X. למרות שאני מגדיר את עצמי כ EARLY ADOPTER בתחומי טכנולוגיה הרי שתחום המטבעות הקריפטו נראה לי עדין צעיר ולא בשל לשימוש שוטף. צריך לעבור כברת דרך ארוכה על מנת שניתן יהיה להגדיר את התחום כתחום לגיטימי. יחד עם זאת התעלמות אינה פתרון בגלל היקפי המסחר הגדולים במטבעות אלה וההשפעה שלהם על השווקים הפיננסים