כל מי שחיפש מוצר / שירות ברשת מכיר את התופעה. אתם מחפשים לדוגמא בגוגל מצלמה , אופניים או חופשה ומייד הרשתות החברתיות כגון הפייסבוק היוטיוב או הדפדפן מתמלאים בהצעות מותאמות אישית לפי אופי החיפוש שלכם.
פרסומות אונליין ממוקדות (TRAGET ) מלשון מטרה , משתמשות במידע מהדפדפן כדי ליצור מודעות פרסונאליות מותאמות . אלגוריתם בודק את היסטוריית הביקורים שלכם באתרים דרך הדפדפן כדי לחזות את העדפותיכם ולשתול שם מודעות שעשויות לענין אתכם.
אצלי לדוגמא הפיד של אתרים כלכלים מלאים בפרסומות לחופשות סקי וחנויות סקי.
אם לדוגמא חיפשתם בגוגל חופשה באיי סיישל אתם עשויים לראות מודעות של חברות תעופה , מלונות באזור או בגדי ים.
הדרך הקלה כדי להילחם בטרגטיאדה היא להתנתק מהרשתות החברתיות. לאחרונה פרסם אחד מאנשי התקשורת בארה”ב ניסוי שעשה . הוא התנתק מפייסבוק וכמות המודעות המותאמות עבורו בדפדפן ירדה משמעותית. בנוסף האלגוריתם השתגע והוא החל לראות מודעות המותאמות לנשים (מוצרי הגיינה וכו).
חלק מהאנשים יעדיפו לקפוץ מהגג מאשר להתנתק מהרשתות החברתיות. עבורם ישנם פתרונות אחרים לשמירה על הפרטיות כגון תוכנות לחסימת פרסומות וניקוי עוגיות.
אולם פתרונות אלה מוגבלים היות וחלק מהמודל העסקי של הרשתות החברתיות הוא מכירת המידע על הלקוחות לגופים עסקיים.
כדי להשיג התקדמות משמעותית בשמירה על הפרטיות ,המשתמשים צריכים לדרוש רגולציה אפקטיבית שתשלוט בתיאבון הבלתי נשלט של הרשתות לספוג מידע עליהם.
המודעות המותאמות משתמשות בעוגיות וכתובת ה IP. העוגיות הם קבצי טקסט בדפדפן שעוקבות אחרי מידע שהגולש מחפש בדפדפן. כתובת ה IP היא כמו כתובת הבית שמציגה את המיקום של הגולש. השילוב ביניהם נותן מידע למפרסם.
אתרים רבים כגון פייסבוק וגוגל מאחסנים ומוכרים נתונים אישיים. רבים שוגים לחשוב שחברת גוגל מספקת שירותים רבים בחינם. אז זהו שממש לא. התמורה בגין השירותים האלה היא המידע שאנחנו הגולשים מספקים לה במודע או שלא במודע. כדי להיות מחוברים לעולם הדיגיאטלי להשתמש בדוא”ל מכל מקום
יש שתי דרכים בהם ניתן לטרגט את הגולשים , רשתות חברתיות והדפדפן.
כשאני נכנס לפייסבוק תחת שם המשתמש שלי , האתר יודע לדוגמא לסרוק תמונות שהעליתי מחופשות סקי ובהתאם לכך לשתול עבורי מודעות של חברות שמציעות חופשות סקי.
הפירסומות עוקבות גם אחרי היסטוריית הגלישה והזמן שמוקדש לכל אתר ובהתאם לכך מציעות מודעות מותאמות.
כדי לעצור את המודעות המותאמות ניתן לכבות את העוגיות בדפדפן בו משתמשים. יש גם תוספים שניתן להתקין על הדפדפן כדי למנוע או להגביל מעקב אחרי נתונים.
ניתן לשלוט באינפורמציה שפייסבוק אוגרת על המשתמש באמצעות תפריט הגדרות / מודעות.
רבים רואים במודעות המותאמות אישית חדירה לפרטיות. “מילא גוגל יודעת איזו קבוצה אני אוהד ואולי גם מה הדעות הפוליטיות שלי אבל אין לי שום רצון שמידע מסוג זה יזלוג לחברות ומפרסמים”.
אחרים לא רואים בעיה בהצגת פרסומות שעשויות להועיל לדוגמא קניית כרטיסים במבצע כל עוד היקף הפרסומות סביר ולא משתלט על הקיר בפייסבוק .
צרכן נבון הוא צרכן הבוחן את היתרונות וחסרונות של כל חלופה בטרם ביצוע הרכישה של המוצר או השירות. הקלות הבלתי נסבלת של אפשרויות הקניה בעידן הדיגיטלי מחייבת אותנו בשליטה עצמית ובדיקה טרם לחצנו על כפתור הקניה.
לי באופן אישי אין בעיה עם פרסומיות . בתור צרכן רציונאלי (כל עוד לא מדובר בתחום הסקי ? ) קשה מאוד לגרום לי לרכוש מוצר שלא התכוונתי לרכוש. טרם ביצוע הרכישה אני מבצע בדר”כ סקר שוק של המוצר כולל חוות דעת. לאחר מכן נבדק נושא התמחיר. לדוגמא באמזון אתר שבו אני לקוח משנת ניתן לבצע היסטוריה של המחירים באמצעות אתר https://camelcamelcamel.com/ כולל התרעות אל ירידות מחירים.
אתרי חיפוש טיסות לדוגמא kayak משתמשים בעוגיות כדי להציג מחירים גבוהים לאחר שהם מזהים ביקוש לטיסה ספציפית. במקרים אלה מומלץ לגלוש בחשאיות
הגישה שיש לאמץ בכל הנוגע לטרגוטים וקניות ברשת בכלל היא “דע את האויב“.
ההתיחסות לקניות צריכה להיות כאל אויב שמנסה להוציא ממך את כספך היקר. יש לקרוא את כל האותיות הקטנות , לדוגמא בהזמנת טיסות יש להניח שמחיר הכרטיס אינו כולל מזוודה . כמו כן בטיסות מוזלות שינוי שמות , תאריכי טיסה וביטולים יכולים להסתכם בעלות לא מבוטלת.
לאחרונה ראיתי מספר מודעות למכירת קופסא לאחסון אוזניות אלחוטיות. אפשר בקלות לטעות ולחשוב שמדובר באוזניות עצמן.,
כמו כן בהזמנת שירותים ומוצרים יש לקרוא היטב את מדיניות ההחזרות , טיפול בפגמים וכו.’
לגבי המחיר עצמו, אל תתעצלו ובדקו באתרי השוואות מחירים . כמו כן חשוב גם לקרוא ביקורות גולשים לגבי המוצר. לאמזון לדוגמא יש מוניטין רב בתחום הביקורות.
פתרון נחמד לשלוט בדואר זבל הוא לפתוח חשבון בדוא”ל שמיועד רק למתן כתובות לצורך פרסומות , כניסה לאתרים וכו. כל פעם שאתם נדרשים לתת את הדוא”ל תכניסו את הכתובת הזאת. בצורה כזאת אפשר להפחית את כמות הדואר והמודעות שאתם מקבלים.
במקרים רבים של שירותים שניתן לקבל בעלות מינימאלית כגון שירותי ממשלה מקוונים (הפקת נסח טאבו לדוגמא) אם תחפשו בגוגל הוצאת נסח טאבו , התוצאות הראשונות שתקבלו יהיו ממומנים עם שם מטעה לחשוב שזהו השירות הממשלתי ואז תדרשו לשלם סכום מופקע לעתים פי 2 או 3 מהסכום המקורי. חפשו את כתובת ה URL הממשלתית כדי למנוע אי נעימויות.
קיימים אתרים שלאחר שמגיעים אליהם בטרגוט או באופן ישיר מיד נפתח חלון שיחה (צ’ט) ובוט שואל איך אפשר לעזור. יש אנשים שמיד נלחצים מההופעה הבלתי צפויה וסוגרים את האתר או גרוע מזה מתחילים להתכתב עם הצ’ט.
אין מתנות חינם ואין להתרגש מהכותרות כגון “50 אחוז הנחה” , “יש רק עוד 4 מקומות פנויים בטיסה , מלון” וכו’. מדובר בטקטיקות מכירה עם זקן. כפי שנאמר אנחנו צריכים ללמוד ולהכיר את העולם הדיגיטלי ולהתמודד איתו.
פעם בחופשת סקי (תמיד חוזר לנושא הזה) שוחחתי עם מומחה לנושא מידע וקניות ברשת. איש שהנפיק את אחת החברות הגדולות להשוואות מחירים. ברשת הוא טען שאם רוצים להישאר מתחת לראדאר בנושא המידע צריך להיות ללא דואר אלקטרוני , ללא כרטיסי אשראי וללא כתובת מגורים קבועה. לדבריו רק מי שחי באי בודד יכול להתחמק באופן מושלם מזרועות התמנון של גוגל.
לדעתי הערך המוסף של השירותים שאנו מקבלים מהרשת גבוהים לאין ערוך מהמחיר שאותו אנחנו משלמים (המידע עלינו).
צרכן נבון יודע להתעלם משטף הפרסומות שממטירים עלינו , להתרכז בתוכן וושירותי החינם שהרשת מציעה. אם הוא מעונין לבצע רכישה הוא צריך לבצע סקר שוק על המוצר לבחון מוצרים מקבילים ולאחר מכן לבחור את נושא המחיר/ שירות וכו.’
נושא הטרגוט ברשתות החברתיות חרג מזמן מתחום הקניות. מאז הבחירות לנשיאות באר”הב עולות טענות על התערבות בבחירות באמצעות פרופילים מזויפים וכניסה לקבוצות דיון בנושאים פוליטיים וחברתיים.
גם בארץ עלה הנושא לכותרות. טענות שמפלגות שונות עושות שימוש בבוטים או פרופילים מזוייפים נשמעו בבחירות האחרונות לכנסת.
ישראל נחשבת למעצמה בתחום .
בדר”כ לפרופיל מזוייף יש היסטוריה קצרה בפייסבוק אבל באבולוציה של התחום יש חברות ש”מגדלות” פרופילים , בונות להם נפח והיסטוריה ומחכות לשעת הכושר כדי למכור אותם במחיר מפולפל.
אין כמעט מי שלא קיבל עשרות סמסים לקראת הבחירות שתומכות במפלגה כזו או אחרת ומצד שני זורקות רפש על המתחרות. המודעות בדר”כ מטורטגות לפי אזור גיאוגרפי ומשתנים דמוגרפים אחרים. לא במקרה לא קבלתי הודעות מהמפלגות החרדיות. כולם רוצים פרסום ממוקד.
רבים מגיבים לפוסטים בפייסבוק ורשתות אחרת אחרות. הטרגוט זולג גם לתחום גיוס עובדים. התבטאויות בנושאים נפיצים כגון דעות פוליטיות , העדפות מיניות , נושאים חברתיים ועוד עשויים להיות מכשול לאנשים בבואם לחפש עבודה , לגיוס כספים לסטארטאפ שלהם או כל פעילות שדורשת תמיכה.
הרגולציה בנושא כמו גם בתחומים אחרים נמצאת בפיגור רב אחרי הקידמה הטכנולוגית. אומנם פייסבוק פועלת לצמצום פרופילים מזויפים ופוסטים גזענים אבל נדרשת עוד עבודה רבה בתחום כדי להגן על זכותם של הגולשים להגיב ולהתבטא מבלי שהדבר יהווה כלי נשק כנגדם ביום הדין.